פסק-דין בתיק תא"מ 22173-09-09

בפניי תביעה לחיוב הנתבעים, מכוח שטר חוב, בתשלום חוב פיגורים בגין הלוואה לרכישת בית מגורים, אשר לטענת התובע ניתנה להם על ידי התובע בשנת 1987.

רקע עובדתי:

1.         ביום 1.6.2009 הגיש התובע בקשה לביצוע שטר כנגד הנתבעים, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בגין חוב פיגורים בסך של 14,000 ש"ח בגין הלוואה בנקאית (להלן: "שטר החוב").

2.         הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר וטענו כי לא קיבלו הלוואה מהתובע, כי השטר נעדר תמורה וכי החתימות שעל השטר הינן מזוייפות.

3.         לאחר דיון בהתנגדות לביצוע שטר, שנערך בפני כב' הרשמת ש' פומרנץ, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והתיק התנהל בפניי, תוך שהוא אמור להתנהל בהתאם להוראות פרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דהיינו בסדר דין מהיר.

טענות הצדדים:

4.         לטענת התובע, ביום 17.6.87 פנו הנתבעים לתובע בבקשה לקבלת הלוואה בסך של 41,000 ש"ח, לצורך רכישת בית ביישוב עוספיה, במקרקעין הידועים כגוש: 17142, חלקה: 12 (להלן: "ההלוואה" ו- "הנכס" בהתאמה). ביום 4.11.1987 נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה (להלן: "הסכם ההלוואה").

סכום ההלוואה הועבר ישירות לגב' חילוה קונטאר, מוכרת הנכס, בהתאם לבקשת הנתבעים ועל הנכס נרשם משכון לטובת התובע.

5.         לטענת התובע, משלא פרעו הנתבעים את חיוביהם במועד, נוצר חוב פיגורים בסך של 14,000 ש"ח בגין ההלוואה, אשר בגינו הוגשה בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל. התובע מוסיף, כי נכון ליום 13.6.2010 סכום יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת עומד על 28,000 ש"ח וחוב הפיגורים עומד על סך של 15,627 ש"ח.

6.         הנתבעים טוענים כי לא חתמו על שטר החוב ומסמכי ההלוואה וכי החתימות המופיעות על המסמכים והנחזות להיות חתימותיהם כלל אינן חתימותיהם; לטענת הנתבעים, החתימות על גבי שטר החוב ומסמכי ההלוואה הינן חתימות מזוייפות ומשכך טוענים הם כי אינם חבים כלפי התובע.

            לראיה, טוענים הנתבעים, כי במועדים בהם נחתמו חלק ממסמכי ההלוואה, כלל לא נכחו בארץ, כי אם בחו"ל.

7.         עוד מוסיפים הנתבעים, כי בסוף שנות ה-80 פנה אליהם בן דודו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ואחיה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), מר נזיה ח'יר המנוח (להלן: "נזיה"), וביקש את עזרתם בקבלת הלוואה מבנק ירושלים. לאחר שהבינו הנתבעים כי נזיה מבקש מהם לחתום על מסמכים לפיהם הם הלווים, לא נתנו לכך הסכמתם. לגרסתם, ככל הנראה, נזיה הוא אשר זייף את חתימותיהם ואשר רשם את שמותיהם כנוטלי ההלוואה.

8.         לטענת הנתבעים, מספר שנים לאחר מכן התקבל ברשותם מסמך מאת התובע, לפיו הם נוטלי ההלוואה, והנתבע התקשר לתובע והעמיד אותו על טעותו.

9.         עוד מוסיפים הנתבעים, כי נזיה הוא אשר קיבל את ההלוואה מהתובע והוא אשר שילם את החזרי ההלוואה במשך השנים והנתבעים מעולם לא שילמו לתובע סכום כלשהו. בהקשר זה, מציינים הנתבעים, כי ביום 30.5.04 ניגש הנתבע עם נזיה לסניף הבנק של התובע בחיפה, ובמעמד זה חתם נזיה בפני פקיד הבנק על הצהרה, לפיה הוא זה שקיבל את ההלוואה ולנתבעים אין כל קשר לכך (להלן: "הצהרת נזיה").

10.        באשר לטענת זיוף החתימות, טוען התובע, כי הוא נוהג לדרוש תעודות זהות בטרם חתימה על מסמכי הלוואה וכי ברשותו העתק תעודות הזהות של הנתבעים (נספח ה' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע); בנוסף, לשם מתן ההלוואה צורפו מסמכים נוספים, כגון: פוליסת ביטוח חיים לטובת הנתבעים וייפוי כוח בלתי חוזר לטובת התובעת (להלן: "ייפוי הכוח"), אשר החתימות בו אומתו על ידי עו"ד אברהם תלמי, ואושרו באישור נוטריוני ("ת/1") כאשר הנתבעים זוהו לפי תעודות זהות.

כמו כן, צירף התובע תצהיר לגביו נטען כי הוא תצהיר הנתבע מיום 8.11.1987 (להלן: "תצהיר עיכוב החזקה"), בו מוצהר כי החזקה בנכס טרם נמסרה מחמת עיכוב שחרור ההלוואה על ידי משרד השיכון, כאשר חתימת הנתבע על גבי התצהיר מאומתת על ידי עו"ד מרדכי רונן.

11.        עוד טוען התובע בהקשר זה, כי טענות הנתבעים כיום בדבר זיוף חתימותיהם על ידי נזיה ומחדלם באי הגשת תלונה למשטרה בגין הזיוף, על אף ידיעתם על כך במשך שנים רבות, מהווים חוסר תום לב ויש בכך כדי להפכם לשותפים להונאה. עוד נטען, כי הנתבעים לא תבעו את עזבון המנוח נזיה, ואף לא ביקשו להגיש הודעת צד ג' בגדרי הליך זה, ויש לזקוף זאת לחובתם.

דיון והכרעה:

12.        כידוע, לא קמה חבות על פי שטר ללא חתימה, כאמור בסעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), וכאשר מתברר כי חתימה הינה מזוייפת, הרי שלא ניתן לרכוש מכוחה של חתימה זו זכות להחזיק בשטר או לאכוף פירעונו, כאמור בסעיף 23(א) לפקודה.